לא תשכח! | שבת זכור- תצווה תשפ"ג
אם נזכה למחות את זכר עמלק נזכה להינצל מהשכחה והארעיות שבעולם, לראות את המציאות בשורשה הפנימי ולחבר עצמנו אל מהותה, ואז, במציאות שלמה- לא נשכח.
הרב רונן טמיר י' אדר תשפ"ג
אנו קוראים בשבת זו את פרשת "זכור", ומקיימים בכך מצוות עשה מדאורייתא של זכירת מחיית עמלק. מצוות עשה זו דורשת מאיתנו התבוננות: מדוע כל כך חשוב לזכור את מעשה עמלק?
בתולדות עם ישראל אנו רואים בבירור כי "בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו והקב"ה מצילנו מידם", ומה ראתה התורה תועלת בזכירה זו של מלחמת עמלק?
מדוע הפרשה נקראת "זכור", והרי לא זו מהותה של הפרשה! היה ראוי לכאורה לקרוא לפרשה "עמלק"!
בנוסף- מדוע חוזרת התורה בסיום הציווי ומדגישה "לא תשכח", והלא נצטוונו כבר לזכור!
ונראה לבאר זאת על פי דברי הרב קוק (שמונה קבצים א', תשי"ח): "כל מה שנטיית הקדושה הולכת ומתרבה באדם- אחדות הרעיון ואיחוד כל הכוחות כולם מתחזקים בו. ועל ידי האיחוד יש קישור עצום לכל מחשבה שבאוצר רוחו אל כלל המחשבות כולן, ואין השכחה שולטת בו".
ככל שנתעמק בשורש הקדושה ובמקורה- נגלה יותר את הנקודה האלוקית שבכל פרט ופרט, וכמובן שבמצב עליון שכזה, כאשר כל פרט מתאחד באוצר הכלל- שום פרט אינו הולך לאיבוד, ואינו נופל בתהום השכחה.
ומוסיף הרב: "ובריחוק משכחת הקדושה, מתפזרים הרעיונות והכוחות, וממילא כל מחשבה מטשטשת את חברתה ודוחה אותה, והשכחה מתגברת". ההתרחקות מהקדושה גורמת לבלבולים וטשטושים, שבוודאי גורמים, בסופו של דבר, לאיבוד הטעם של פרטים מסויימים ושכחתם. ובמחיית עמלק יתבטל כח השכחה מן העולם, 'מחה תמחה את זכר עמלק', ואז- 'לא תשכח', כי בהיות השם שלם והכסא שלם, הכל הוא אחדות מקושרת בתכלית, והזיכרון ואור הדעת הצלול מאיר בכל טובו וזהרירותו, ואין מקום לשום תשות כח, כי ימין ה' רוממה".
נמצנו למדים יסוד חשוב. עמלק מבטא את השעבוד לטבע, את הכניעה בפני המציאות הגשמית, את המבט על העולם כמפוזר ומפורד-ולכן הוא מעצים את יסוד השכחה בעולם, כיוון שאין גורם מקשר המחבר את הפרטים כולם אל שורש משותף. הניצחון על עמלק מבטא את ניצחון הרוח על החומר, את התגברות הצד הרוחני העליון על הגשמיות, את החיבור אל השורש המאחד את הפרטים כולם לחטיבה אחת. חיבור זה מבטל את השכחה, כיוון שהפרטים מחוברים אל מימד הנצח- לא נופלת עליהם השכחה.
אם כן, "לא תשכח" אינו ציווי אלא הבטחה. אם נזכה למחות את זכר עמלק נזכה להינצל מהשכחה והארעיות שבעולם, לראות את המציאות בשורשה הפנימי ולחבר עצמנו אל מהותה, ואז, במציאות שלמה- לא נשכח. יהי רצון שנזכה לראות את השם שלם ואת הכסא שלם, במחיית זכר עמלק, וכל שותפיו ואוהביו, מתחת השמיים, במהרה בימינו, אמן.
שבת שלום ומבורך!